ט"ו בשבט - מלך החורף - במיניאטורה צעצועי עץ לילדים
טו בשבט, מלך החורף, הגיע, כמו איזה רגע של שיא בזמן, ראש השנה לצמחים לאילנות, והשנה,
החג טומן בחובו גם עצב אחרי שהאילנות ואנחנו ספגנו אבידות קשות של חברים.
אנחנו כאן , להודות לעצים שמספקים בטובם חומר גלם לצעצועי עץלצעצועי העץ שלנו במגע טבעי וחם , זה לא ברור מאליו,
ואפילו שהחג הוא של "הילדים" אנחנו ההורים נותנים כתף, יד עם מעדר ואתמעדר ואת, לתמוך לנחם ולנטוע עצים חדשים .
טו בשבט מוציא אותנו החוצה, גם שגשום וקר, מה רואים בחוץ? מעבר לזגוגית המכונית, מחוץ לבית, מעבר לחצר הגן....
ואיך כל עונה מתחברת לפנמיות של האדם, להלך הנפש שלו. חיבורים סמויים מהעין. אך מי שרגיש ומקשיב בשקט
(שרק אליו להגיע זה מבצע) למה שקורה בחוץ וכיצד זה משפיע על עולמו הפנימי, מוצא לאט את הקשר בין השניים:
האדם והעולם.
בחורף- זה ברור.. הקור הגשם (איפה הוא ?) שבחוץ גורם לנו להתכנס פנימה ( גם לחיות אגב. הדובים שהולכים לישון- זה מאד סימבולי)
האדם נכנס אל תוך עצמו. אל העומקים שלו. זמן טוב לקרוא, לחשוב, לשתות איזה סיידר חם עם חברה בבית קפה - ולגלגל שיחת נפש.
בזמן הזה – כ"שצוללים" למעמקים נזרעים זרעים במעמקי הנפש. כמו במעמקי האדמה החשוכה. זרעים של מחשבות, כוונות שלנו, רצונות ,
שאלות כמו לאן פנינו...? זה קורה בלי שניתן לזה דגש...
כך גם האדמה מערסלת בתוכה את העתיד שלה ושומרת עליו ,מעניקה לו חיים עד שיבוא זמנו לצאת לעולם.
לאט עם בוא האביב, השמש "מחממת" את הזרעים והם מתחילים לנבוט, ללבלב ולפרוח. כל העולם שיכור מריחות צבעים. חגיגה של חיים.
כך גם אנחנו מתעוררים , יוצאים לחירות.
נפשיותו של האדם מתחממת לאט ויוצאת החוצה- לעולם, לעשייה חדשה לפעילות, להגשמה של רצונות ומאווים. כוחות החיים מתעוררים
לפעילות בחוץ ולא רק בתוך הנפש.
יש משהו מבלבל באביב. מצד אחד נראה שיש בו איכות של התחלה חדשה אך מצד שני הוא גם מסמל סוף של תהליך. שהרי הזרעים נזרעו
בתחילת הסתיו- עברו את החורף, והפריחה , היא סוף התהליך.
אחרי הפריחה מתחילה ההתפוררות. הכול מתפזר שוב לאדמה, למרחב.
זה הקיץ. שהכל בו שטוף שמש, מרחבים. האדם פשט מעצמו את הפנימיות של החורף, את העשייה והפעילות של האביב, וכעת הוא נמצא
עם העולם בחוויה של חום. (לחום נטייה להתפשט לכל עבר...)
כך גם אנחנו נמצאים במרחבים בקיץ, בים, בבריכה, בדשאים, בחוץ, טוב כשממש חם אנחנו במזגנים....
אבל בחורף כשקר קשה לי לדמיין את עצמי מתהלכת בבגדים קצרים ברחובות, זה נראה כ"כ רחוק.
אחרי ההתפזרות הזאת החוצה מתחילה שוב לאט התכנסות פנימה עם בוא הסתיו. העלים הנושרים מסמלים את תחילת ההתכנסות הזו .
התכוננות למשהו חדש שיבוא ממעמקים , העץ אוגר כוחות חדשים בפנימיותו לקראת לבלוב מחודש בעתיד. וכך גם האדם...
אז איך ברוש לבדו - מול אש ומים, עד השמיים, ברוש לבדו - איתן ,לו רק ניתן ואלמד את דרכו של עץ אחד.
תודה לתמי שכן טוב על היותה נדיבה אלינו במאגרים שלה.
לימים טובים ויום הולדת שמח לאילנות.
מיניאטורה, גלי לור צעצועי עץ לילדים
המיניאטורות.
גלי לור - מיניאטורה צעצועי עץ לילדים בעיצוב וייבוא אישי http://www.miniatura.co.il/
